BMI הן ראשי התיבות של Body Mass Index, כלומר: מדד מסת הגוף או אינדקס מסת הגוף. מדובר בכלי רפואי חשוב, שנותן הערכה מהימנה מאוד, באשר למימדי ההשמנה של אדם מסויים וסיכויי התחלואה שלו.
ככל שה-BMI שלך גבוה יותר - כך עולים סיכוייך לפתח סיבוכים ותחלואות הקשורים להשמנה, כמו יתר לחץ דם, סוכרת מבוגרים וכדומה.
נוסחת אינדקס מסת הגוף היא פשוטה מאוד (המחשבון שלנו, שממוקם בפינה הימנית-עליונה של המסך ישמח לעשות בעבורך את החישוב): המשקל בקילוגרמים מחולק בגובה במטרים בריבוע.

הנה חישוב מתמטי לדוגמה, עבור אדם שגובהו הוא 1.70 מטרים והוא שוקל 75 ק"ג: נשים 75 במונה, נחלק אותו ב-1.70 X 1.70 (או למעשה, 2.89) במכנה, ונקבל את התוצאה 25.95. הטווח הנורמלי של התוצאות הוא 22-25 לנשים, ו-23-26 לגברים. להלן פירוט התוצאות:
תוצאה שקטנה מ-18.5 מעידה על תת משקל, ומחייבת בדרך כלל קבלת ייעוץ מרופא משפחה ודיאטנית.
BMI שבין 18.5 ל-25 מעיד על משקל תקין.
אינדקס מסת גוף של 25-30 מעיד על עודף משקל. במצב כזה מומלץ לעשות דיאטה ולהתחיל בפעילות גופנית.
מסת גוף של 30-35 כבר מוגדרת כהשמנה. במצב של השמנה מומלץ לקבל ייעוץ מדיאטנית ואף לשקול נטילת תרופות מרשם להרזייה.
כל תוצאה שגדולה מ-35 משמעותה השמנת יתר והיא ומחייבת טיפול, לרוב ניתוח כירורגי להרזייה. הסיבה היא שאנשים שמסת הגוף שלהם גדולה כל כך ניסו בדרך כלל שורה ארוכה של דיאטות - ונכשלו בהן. הספרות הרפואית הוכיחה כי רק ניתוח להצרת קיבה, מעקף קיבה או שרוול קיבה יוכלו לסייע להם לרדת במשקל ולשמור עליו גם בטווח הארוך.
BMI שהוא מעל 40 מוגדר כ"השמנת יתר חולנית"; מעל 50 כ"סופר השמנת יתר חולנית"; ומעל 60 כ"סופר סופר השמנת יתר חולנית". מחקרים רפואיים הוכיחו כי מי שסובל מהשמנה קשה ברמות כל כך חמורות מקצר למעשה את חייו, אלא אם הוא עובר ניתוח כירורגי לטיפול בהשמנה.
ה-BMI הומצא במאה ה-19 על ידי המתמטיקאי והסטטיסטיקאי הבלגי אדולף קוולטט, במהלך קורס על פיסיולוגיה שהעביר באוניברסיטה. בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת הוא אומץ כתקן רפואי למדידת השמנה.
בשנות ה-90 נקבע מדד מסת הגוף כתקן הבינלאומי בתחום, שגם ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO) משתמש בו. כיום הוא המדד המרכזי והפופולארי ביותר לחישוב השמנה, שרופאים נעזרים בו כדי לזהות אנשים הסובלים מעודף משקל ומהשמנה.