ההבדל בין סתם עודף משקל להשמנת יתר של ממש הוא דרמטי; אולם מחקר חדש מגלה שאפילו שמנים מתקשים להבחין בו
אנשים שסובלים מהשמנת יתר קיצונית מעריכים במדוייק את גובהם ואת משקלם - אבל רק 15% מהם סבורים כי הם "שמנים מאוד" (obese). כך מגלה מחקר חדש שהוצג השבוע בכנס הביולוגיה הניסיונית בסן פרנסיסקו.
"אני סבורה שיש לאנשים תפישה שגויה של 'השמנת יתר' (obesity)", אומרת ד"ר קימברלי פ. טרוסדייל, מאוניברסיטת צפון קרוליינה, שהובילה את המחקר. "אנשים רבים חושבים שרק מישהו ששוקל בסביבות 200 ק"ג הוא אחד שסובל מהשמנת יתר קיצונית".
אבל למעשה, היא אומרת, מישהי שגובהה 163 ס"מ תוגדר כסובלת מהשמנת יתר קיצונית אפילו אם היא שוקלת 79 ק"ג בלבד. "אני לא חושבת שזאת התדמית שיש לרוב האנשים על 'השמנת יתר חולנית'", היא אומרת.
טרוסדייל וצוות המחקר שלה ראיינו 104 אנשים - 31 עם משקל גוף תקין, 40 שסובלים מעודף משקל ועוד 33 שסובלים מהשמנת יתר. כל אחד מהם נתבקש לדווח על גובהו ועל משקלו, לאיזו קטגוריה הוא חושב שהוא שייך (נורמלי / סובל מעודף משקל / סובל מהשמנת יתר) וכמה קילוגרמים הוא חושב שעליו להעלות כדי להיחשב לשמן.
צוות המחקר שקל ומדד את כל אחד מהמשתתפים, וחישב את אינדקס מסת הגוף (ה-BMI, שניתן לחשב באמצעות המחשבון שלנו, שנמצא בפינה הימנית-עליונה של המסך) שלו.
90% מבעלי המשקל הנורמלי ו-85% מקרב הסובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר העריכו נכונה את משקלם ואת גובהם.
אולם בעוד ש-71% מבעלי המשקל התקין ו-73% מקרב הסובלים מעודף משקל ידעו לסווג את עצמם נכונה - רק 15% מאלו שסובלים מהשמנת יתר אכן ידעו שהם סובלים מהשמנת יתר: כמעט שני שלישים מהם גרסו כי הם סובלים רק מ"עודף משקל"; 12% הגדילו עשות וטענו כי משקלם תקין ביחס לגובהם.
"למונח 'סובלים מהשמנת יתר קיצונית' יש אסוציאציות מאוד שליליות", מסכמת החוקרת. "ולכן ייתכן שאנשים רבים, גם אם הם סובלים ממנה, לא רוצים להכיר בכך שזהו מצבם".
עודף משקל מוגדר כאינדקס מסת גוף של 25-30. במצב כזה מומלץ לעשות דיאטה ולהתחיל בפעילות גופנית. כל תוצאה שגדולה מ-35 משמעותה השמנת יתר והיא ומחייבת טיפול, לרוב ניתוח כירורגי להרזייה.